הצגת המקור של הדף "מקור:תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)"

<שם> תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי), התשמ"ד-1983

<מקור> ((ק"ת תשמ"ד, 355|תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי)|4550)); ((תשמ"ה, 438|תיקון|4741)).

<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9(א)(2)]] [[+|ו-37]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלו:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה:
:- "מחיר במזומן" - המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא משתלם כולו בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- "מחיר באשראי" - המחיר שנקבע לטובין או לשירות אם הוא כולל ריבית על המחיר במזומן בשל כך שכולו או חלק ממנו אינו משתלם בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות;
:- "עסקה באשראי" - עסקה שנקבע לה מחיר באשראי;
:- "ריבית" - כל תמורה שמשלם הצרכן בקשר לעסקה באשראי שיש בה משום תוספת על המחיר במזומן, לרבות הוצאות גבייה, דמי דואר, הוצאות משפטיות וכל תשלום אחר, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר;
:- "הטבה" - הנחה, הטבה כספית או הטבה בעין, שלה זכאי הצרכן בעיסקה במזומן אך אינו זכאי לה כאשר היא עיסקה באשראי;
:- "סכום האשראי" - המחיר במזומן פחות הערך הכספי של הטבה ופחות הסכום ששילם הצרכן במזומן בעת כריתת הסכם המכר או הסכם השירות.

@ 2. שיעור הריבית על פי חישוב שנתי
: שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר באשראי, שיש להציגו ולהודיע עליו לצרכן לפי [[תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי ומכירות מיוחדות), התשמ"ג-1983]] יחושב על פי הנוסחה, או לוח מקדמי סילוקין או שיטת החישוב, הכל כמפורט בתקנות אלה.

@ 3. אשראי המסולק בתשלום יחיד
: בעסקה באשראי שבה סכום האשראי מסולק בתשלום יחיד, יחושב שיעור הריבית השנתי באחת משתי דרכים אלה בלבד: על פי הנוסחה או לוח מקדמי סילוקין עבור אשראי המסולק בתשלום יחיד, הכל כמפורט [[בתוספת הראשונה]].

@ 4. אשראי המסולק בתשלומים חדשיים שווים ורצופים
: בעסקה באשראי שבה סכום האשראי מסולק בתשלומים חדשיים שווים ורצופים, יחושב שיעור הריבית השנתי באחת משתי דרכים אלה בלבד: על פי הנוסחה או לוח מקדמי סילוקין עבור אשראי המסולק בתשלומים חדשיים שווים ורצופים, הכל כמפורט [[בתוספת השניה]].

@ 5. אשראי המסולק באופנים אחרים
: בעסקה באשראי שבה סכום האשראי אינו מסולק באחד האופנים המצויינים [[בתקנות 3]] [[ו-4]], יחושב שיעור הריבית השנתי בשיטה הכללית המתוארת [[בתוספת השלישית]].

@ 6. אשראי צמוד
: בעסקה באשראי שבה סכום האשראי צמוד למדד המחירים לצרכן או למדד אחר או לשער החליפין של מטבע חוץ יחושב שיעור הריבית השנתי בהתעלמות מן ההצמדה והעוסק יודיע לצרכן כי הריבית היא בנוסף להצמדה, תוך ציון מהות ההצמדה.

@ 7. הנחות יסוד
: (א) הנוסחאות והלוחות [[שבתוספת הראשונה]] [[והשניה]] מושתתים על הנחות יסוד אלה:
:: (1) הריבית מחושבת אחת לחודש;
:: (2) הצרכן, מקבל האשראי, מחוייב בריבית בעד חודש פלוני בסופו של אותו חודש;
:: (3) הריבית מתוספת לאשראי בסוף כל חודש, ומאותו מועד היא נחשבת חלק בלתי נפרד של האשראי;
:: (4) התשלומים לסילוק האשראי מבוצעים ברווחי זמן של חדשים שלמים ממועד כריתת הסכם המכר או הסכם השירות וברווחי זמן של חדשים שלמים זה מזה.
: (ב) הנחות היסוד שבפסקאות (1) (2) ו-(3) חלות גם לגבי השיטה הכללית המתוארת [[בתוספת השלישית]].

@ 8. הנחיות ודוגמאות
: ההנחיות שבתוספות לתקנות אלה והדוגמאות שצורפו להן, באות להסביר ולהבהיר בלבד ובכל מקרה של סתירה עדיף נוסח התקנות, הנוסחאות, הלוחות והשיטה הכללית.

@ 9. לוח עזר
: להמרה של שיעור ריבית שנתי לשיעור ריבית חדשי או שיעור ריבית יומי ולהיפך ניתן להעזר בלוח [[שבתוספת הרביעית]].

@ 10. תחילה
: תחילתן של תקנות אלו שלושה חדשים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
: חישוב שיעור הריבית השנתי בעסקה באשראי בה סכום האשראי מסולק בתשלום יחיד:

@ 1. : על פי הנוסחה:
@ : שיעור הריבית השנתי באחוזים -
{{ממורכז|<math>100 \cdot \left [ \left (\frac{\mathrm{P}}{\mathrm{C}} \right )^{\frac{12}{\mathrm{T}}} - 1 \right ]</math>}}
@ : כאשר -
:: C = סכום האשראי
:: P = סכום התשלום לסילוק האשראי
:: T = מספר חודשי האשראי

@ 2. (תיקון: תשמ"ה) : על פי לוח מקדמי סילוקין: (((הושמט)))

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
: חישוב שיעור הריבית השנתי בעסקה באשראי בה סכום האשראי מסולק בתשלום חודשיים שווים ורצופים:

@ 1. : על פי הנוסחה:
@ : {{ממורכז|<math>\frac{ [(1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} - 1] \cdot (1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} }{ (1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} - 1 } = \frac{\mathrm{P}}{\mathrm{C}}</math>}}
@ : כאשר -
:: C = סכום האשראי
:: P = סכום התשלום החודשי לסילוק האשראי
:: T = מספר התשלומים החדשיים לסילוק האשראי
:: R = שיעור הריבית השנתי (מבוטא כשבר עשרוני)

@ 2. (תיקון: תשמ"ה) : על פי לוח מקדמי סילוקין: (((הושמט)))

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 5]]))) ====
=== חישוב שעור הריבית השנתי באמצעות השיטה הכללית לחישוב ריבית ===

@ : '''הנחיות'''
@ : הטבלה המובאת כאן מתאימה לעסקאות בהן האשראי מוחזר בתוך שנים עשר חדשים. לעסקאות לתקופות ארוכות יותר יש להרחיב את הטבלה על-ידי הוספת שורות לפי הצורך. כמו כן, בעסקאות בהן נקבע יותר מתשלום אחד לחודש, יש להוסיף בטבלה טורים לפי הצורך.

@ : '''חודש ראשון''' (שורה עליונה בטבלה)
: 1. החודש הראשון הוא החודש בו נכרת הסכם המכר או הסכם השירות.
: 2. טור א: רשום את סכום האשראי, כמוגדר [[בתקנה 1]], במשבצת (1).
: 3. טור ב:
:: 3.1(()) המר את שיעור הריבית השנתי R, כפי שנמסר בהודעת המוכר, לשיעור ריבית יומי r, על פי לוח ההמרה [[שבתוספת הרביעית]].
:: 3.2(()) קבע את ערכו של t (רק בחודש הראשון) כדלקמן:
::: 3.2.1(()) בעסקאות באשראי בהן חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב' שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד ליום התשלום (כולל יום כריתת ההסכם אך לא כולל יום התשלום), ואילו בטור ה' יהא t שווה למספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (כולל היום הראשון לחודש אך לא כולל יום התשלום).
::: 3.2.2(()) בעסקאות באשראי בהן לא חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב' שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד לסוף החודש (כולל יום כריתת ההסכם והיום האחרון לחודש). המשבצות בטורים ג' ו-ה' לא תמולאנה במקרה זה.
:: 3.3(()) הכפל את הסכום שרשמת בטור א' בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר ימי האשראי, t, כפי שחישבת למעלה, ורשום את התוצאה בטור ב'.
: 4. טור ג: רשום בטור ג' את סכום התשלום לסילוק האשראי החל בחודש הראשון: אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, השאר את המשבצת בטור ג' ריקה.
: 5. טור ד: הפחת הסכום שרשמת בטור ג' מהסכום שרשמת בטור א', ורשום התוצאה בטור ד'.
: 6. טור ה: הכפל הסכום שרשמת בטור ד' בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים שמיום התשלום ועד לסוף החודש (t - 30) ורשום התוצאה בטור ה'. אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, תישאר המשבצת בטור ה' ריקה.
: 7. טור ו: חבר את הסכומים שרשמת בטורים ב, ד ו-ה, ורשום את התוצאה בטור ו'.
: '''חודש שני ואילך'''
: 8. טור א: רשום בטור א' את הסכום המופיע בטור ו' בשורה הקודמת.
: 9. טור ב: הכפל את הסכום שרשמת בטור א' בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים מתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום), t, ורשום את התוצאה בטור ב'. אם בחודש פלוני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, יהא 30 = t, ובמקרה זה יישארו טורים ג' ו-ה' ריקים באותה שורה.
: 10. טורים ג עד ו: מלא המשבצות בטורים אלה על-פי ההנחיות שפורטו למעלה לגבי החודש הראשון, אך הקפד על כך שמספר ימי האשראי הכלול במכפלות בטורים ב' ו-ה' יסתכם תמיד ב-30.
: '''חודש אחרון'''
: 11. טורים א עד ג: מלא המשבצות בטורים אלה כפי שנהגת לגבי החדשים הקודמים.
: 12. טורים ד עד ו: המשבצות בטורים אלה תישארנה ריקות.
: 13. בדוק אם הסכום הרשום בטור ג' שווה לסך הסכומים שרשמת בטורים א' ו-ב' (א + ב = ג). אם שוויון זה מתקיים, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, הוא השיעור הנכון. אם אין השוויון מתקיים, בדוק אם לא טעית באחד החישובים (ראה שיטת בדיקה בסעיף 14 להלן). אם לא טעית בחישוביך, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, אינו השיעור הנכון. אם רצונך למצוא את שיעור הריבית הנכון, בחר בשיעור ריבית אחר, גבוה או נמוך יותר, וערוך את כל החישובים שנית. חזור על הפעולה עד שתקבל את השוויון האמור.
: '''ביקורת'''
: 14. לשם בדיקת נכונות החישובים, סכם את הסכומים בטורים ב, ג ו-ה ורשום את התוצאות במשבצות (2), (3) ו-(4) בהתאמה. בדוק אם מתקיים השוויון (3) = (4) + (2) + (1). אם אין השוויון מתקיים, הרי שנפלה טעות בחישובים, ועליך לאתר אותה ולתקנה.

==== טבלה ====
: {|
! width="2%" | !! width="2%" | (א) !! width="2%" | (ב) !! width="2%" | (ג) !! width="2%" | (ד) !! width="2%" | (ה) !! width="2%" | (ו)
|-
! חודש !! סכום האשראי בתחילת החודש !! סכום ריבית {{ש}} (א)×r×t !! סכומי התשלומים לסילוק האשראי !! סכום האשראי לאחר התשלום {{ש}} (ג)&minus;(א) !! סכום ריבית {{ש}} (ד)×r×(30&minus;t)‎ !! סכום האשראי בסוף החודש {{ש}} (ה)+(ד)+(ב)
|-
| ראשון || <sup>(1)</sup> || || || || ||
|-
| שני   || || || || || ||
|-
| שלישי || || || || || ||
|-
| רביעי || || || || || ||
|-
| חמישי || || || || || ||
|-
| שישי || || || || || ||
|-
| שביעי || || || || || ||
|-
| שמיני || || || || || ||
|-
| תשיעי || || || || || ||
|-
| עשירי || || || || || ||
|-
| אחד עשר || || || || || ||
|-
| שנים עשר || || || || || ||
|-
| colspan="2" | סה"כ || <sup>(2)</sup> || <sup>(3)</sup> || || <sup>(4)</sup> ||
|}
: r = שיעור הריבית היומי, מבוטא כשבר עשרוני (ראה דוגמא להלן);
: t = מספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום). לגבי ערכו של t בחודש הראשון ראה הערה לעיל;
: חודש = חודש של השנה האזרחית. לצורך החישובים ייחשב כל חודש כבן 30 ימים.

=== הדגמת השיטה ===
: מועד כריתת הסכם המכר: 22 לחודש פלוני
: המחיר במזומן: 9,500 שקלים
: המחיר באשראי: 12,250 שקלים בארבעה תשלומים כדלקמן -
:: תשלום במזומן במעמד כריתת ההסכם: 2,500 שקלים
:: תשלום ראשון ב-15 לחודש השלישי: 3,000 שקלים
:: תשלום שני ב-15 לחודש החמישי: 3,000 שקלים
:: תשלום שלישי ב-5 לחודש השביעי: 3,650 שקלים
:: שיעור הריבית השנתי: 185%.
: 1. סכום האשראי הוגדר [[בתקנה 1]] "המחיר במזומן פחות הסכום ששילם הצרכן במזומן בעת כריתת הסכם המכר". בדוגמא דלעיל סכום האשראי הוא, איפוא, 7,000 שקל (= 2,500 - 9,500). סכום זה יירשם במשבצת (1).
: 2. שיעור ריבית שנתי של 185% שקול, על-פי הלוח [[שבתוספת הרביעית]], לשיעור ריבית יומי של 0.304% או, כשבר עשרוני, 0.00304.
: 3. הואיל והסכם המכר נכרת ב-22 לחודש, מספר הימים ממועד ההסכם ועד לסוף החודש, t, הוא 9. זכור כי לצורך חישוב הריבית החודש מונה תמיד 30 ימים.
: 4. המכפלה של סכום האשראי, שיעור הריבית היומי ומספר ימי האשראי עד סוף החודש היא 191.52 שקל (= 9 × 0.00304 × 7,000). סכום זה יעוגל לשקלים שלמים ויירשם בטור ב'.
: 5. הואיל ובחודש הראשון לא קבוע תשלום לסילוק האשראי (שים לב: התשלום הנעשה במעמד כריתת הסכם המכר הוא תשלום במזומן ואינו נחשב תשלום לסילוק אשראי), הטורים ג ו-ה יישארו ריקים. הרשומים בטורים ד ו-ו מובנים מאליהם, ואינם דורשים הסבר.
: 6. סכום האשראי בתחילת החודש השני שווה, כמובן, לסכום האשראי בסוף החודש הראשון, וכך בכל אחד מהחודשים הבאים.
: 7. בחודש השני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, ולכן יקבל t את הערך 30. הסכום שיירשם בטור ב הוא לפיכך 656 שקל (= 30 × 0.00304 × 7,192). התוצאה המדוייקת של המכפלה היא 655.91 שקלים, אך למען נוחות החישוב ניתן לעגל המספרים לשקל השלם הקרוב ביותר.
: 8. בחודש השלישי ב-15 לחודש קבוע תשלום לסילוק אשראי. סכום הריבית שיירשם בטור ב מתייחס, איפוא רק לארבעה עשר הימים הראשונים של החודש. סכום זה הוא 334 שקלים (= 14 × 0.00304 × 7,848). בטור ה יירשם סכום של 236 שקלים (= 16 × 0.00304 × 4,848), שהוא סכום הריבית לששה עשר הימים האחרונים של החודש.
: 9. בחודש האחרון מתקיים השוויון טור ג = טור ב + טור א (3,650 = 44 + 3,606). משמע ששיעור הריבית השנתי, שמסר המוכר בהודעתו, 185%, הוא השיעור הנכון.
: 10. ביקורת: מתקיים גם השוויון (3) = (4) + (2) + (1), (9,650 = 378 + 2,272 + 7,000), המצביע על כך שלא נפלה טעות בחישובים.

{|
! width="2%" | !! width="2%" | (א) !! width="2%" | (ב) !! width="2%" | (ג) !! width="2%" | (ד) !! width="2%" | (ה) !! width="2%" | (ו)
|-
! חודש !! סכום האשראי בתחילת החודש !! סכום ריבית {{ש}} (א)×r×t !! סכומי התשלומים לסילוק האשראי !! סכום האשראי לאחר התשלום {{ש}} (ג)&minus;(א) !! סכום ריבית {{ש}} (ד)×r×(30&minus;t)‎ !! סכום האשראי בסוף החודש {{ש}} (ה)+(ד)+(ב)
|-
| ראשון || 7000 <sup>(1)</sup> || 192 || – || 7000 || – || 7192
|-
| שני   || 7192 || 656 || – || 7192 || – || 7848
|-
| שלישי || 7848 || 334 || 3000 || 4848 || 236 || 5418
|-
| רביעי || 5418 || 494 || – || 5418 || – || 5912
|-
| חמישי || 5912 || 251 || 3000 || 2912 || 142 || 3305
|-
| שישי || 3305 || 301 || – || 3305 || – || 3606
|-
| שביעי || 3606 || 44 || 3650 || || ||
|-
| שמיני || || || || || ||
|-
| תשיעי || || || || || ||
|-
| עשירי || || || || || ||
|-
| אחד עשר || || || || || ||
|-
| שנים עשר || || || || || ||
|-
| colspan="2" | סה"כ || 2272 <sup>(2)</sup> || 9650 <sup>(3)</sup> || || 378 <sup>(4)</sup> ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 9]]))) ====

@ (תיקון: תשמ"ה) : לוח המרה של שיעור ריבית שנתי לשיעור ריבית חודשי או לשיעור ריבית יומי ולהיפך: (((הלוח הושמט)))

@ : '''הנחיות:'''
: להמרת שיעור הריבית השנתי לשיעור ריבית חדשי או יומי לגבי ערכים שאינם כלולים בלוח, ניתן להשתמש בנוסחאות הבאות:
:: {{ממורכז|<math>\left [ \left (1 + \frac{\text{annual rate}}{100} \right )^{1/12} - 1 \right ] \times 100 = \text{monthly rate} </math>}}
:: {{ממורכז|<math>\frac{\text{monthly rate}}{30} = \text{daily rate} </math>}}
: ((הערה: בתקנות המקוריות, במקום "annual rate",‏ "monthly rate" ו-"daily rate", נרשם "שיעור ריבית שנתי", "שיעור ריבית חדשי" ו"שיעור ריבית יומי", בהתאמה.))

<פרסום> י"ז בסיון התשמ"ג (29 במאי 1983)
<חתימות> גדעון פת, שר התעשיה והמסחר