הצגת המקור של הדף "מקור:תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר)"

<שם> תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע"ו-2016

<מקור> ((ק"ת תשע"ו, 1650|תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר)|7692)).

<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 60(1)(ד), (יא), (יד), (יז) ו-(2)(א), (ג) ו-(ח)]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]] (להלן - הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח [[+|סעיף 32(א)]] [[לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004]] (להלן - חוק רשות הספנות והנמלים), לאחר היוועצות בשר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 2(ב) לחוק העונשין|סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ותחולה ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- "אימ"ו" - הארגון הימי הבין-לאומי לענייני ספנות שישראל חברה בו;
:- "אנייה" - מכלית חומרים נוזלים מזיקים או מכלית כימיקלים;
:- "אנייה ישראלית" - כל אחת מאלה:
:: (1) אנייה הרשומה במרשם הישראלי, לרבות אנייה החייבת ברישום או הופטרה ממנו, לפי [[+|החוק האמור]];
:: (2) למעט לעניין [[פרק ד']] - אנייה הרשומה או החייבת ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי [[חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005]];
:- "אנייה שנבנתה" - כל אחת מאלה:
:: (1) אנייה שהשדרית שלה הונחה, או שנמצאת בשלב בנייה דומה; לעניין זה, "שלב בנייה דומה" - אם התקיימו שניים אלה:
::: (א) מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם אנייה;
::: (ב) התחילה הרכבתה של האנייה המכילה 50 טון לפחות או אחוז אחד מהמסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מביניהם;
:: (2) כלי שיט שהוסב למכלית כימיקלים יראו אותו, לעניין הוראות תקנות אלה ובלי לגרוע [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט)=|מתקנה 15א לתקנות בטיחות השיט]], כמכלית כימיקלים שנבנתה בתאריך שבו החלה ההסבה, ולא משנה מהו תאריך בנייתה; ואולם לא יראו אנייה שנבנתה לפני 1 ביולי 1986 ושקיבלה אישור לפי הקוד לכימיקלים בצובר להוביל רק את המוצרים המזוהים על ידי הקוד האמור כחומרים בעלי סיכוני זיהום בלבד, כאנייה שהוסבה למכלית כימיקלים;
:- "ארגון מוכר" - חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה ורשאי הוא לאשר לה להנפיק את התעודה;
:- "אתר אינטרנט" - [[https://spa.mot.gov.il | אתר האינטרנט של משרד התחבורה שכתובתו http://spa.mot.gov.il]];
:- "בודק מוסמך" - מפקח כלי שיט, או ארגון מוכר שהמנהל הסמיכו לכך;
:- "האזור הימי" - כהגדרתו [[בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005]];
:- "האמנה" - האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום מאניות, 1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול מ-1978 שישראל צד לה;
:- "היבשה הקרובה ביותר" - כהגדרתה [[בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט]];
:- "המנהל" - סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים או מי שהוא הסמיך לעניין מסוים;
:- "המרשם הישראלי" - כהגדרתו [[בחוק הספנות (כלי שיט)]];
:- "הנספח" - הנספח השני לאמנה, שעניינו מניעת זיהום הים מחומרים נוזלים מזיקים בצובר מאנייה לרבות תוספותיו;
:- "הרשות" - רשות הספנות והנמלים, שהוקמה לפי [[סעיף 2 לחוק רשות הספנות והנמלים]];
:- "חברת סיווג" - גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין-לאומי (IACS);
:- "חומר מתמצק" - חומר נוזלי מזיק שמתקיים בו אחד משני התנאים האלה:
:: (1) חומר שנקודת ההמסה שלו היא פחות מ-15 מעלות צלסיוס ונמצא בטמפרטורה של פחות מ-5 מעלות צלסיוס מעל לנקודת ההמסה שלו במועד הפריקה;
:: (2) חומר שנקודת ההמסה שלו היא 15 מעלות צלסיוס או יותר הנמצא בטמפרטורה של פחות מ-10 מעלות צלסיוס מעל לנקודת ההמסה שלו במועד הפריקה;
:- "חומר נוזלי" - חומר נוזלי שלחץ האדים המוחלט שלו אינו עולה על 0.28 מגה פסקל (MPa) בטמפרטורה של 37.8 מעלות צלסיוס;
:- "חומר נוזלי מזיק" - כל חומר המצוין בטור 'סוג הזיהום' של פרק 17 או 18 לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר או המוערך זמנית לפי [[תקנה 3(ב)]] כשייך לסוג x, סוג y או סוג z;
:- "חומר עתיר צמיגות" - חומר נוזל מזיק מסוג X או סוג Y בעל צמיגות השווה או עולה על 50 מיליפסקל שנייה (mPa·s) בטמפרטורת הפריקה;
:- "חוק הספנות כלי שיט" - [[=חוק הספנות כלי שיט|חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960]];
:- "יום השנה" - היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום להובלת חומר נוזל מזיק בצובר;
:- "מדינת הדגל" - כמשמעותה [[בתקנה 52א לתקנות הנמלים בטיחות השיט]];
:- "מי נטל" - מי ים שכלי שיט בלא מטען, או עם מטען חלקי, נושא לצורך הפלגתו הבטוחה;
:- "מדריך הציוד והתפעול" (P&A MANUAL) - מדריך שמצוינים בו המערכות, הציוד, התפעול והמטלות שעל פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים באנייה בהתאם לנוהל הרשות שיתבסס על מוסף 4 לנספח;
:- "מי נטל נקיים" - מי נטל המובלים במכל, אשר מאז שהשתמשו בו באחרונה להובלת מטען המכיל חומר מסוג x, סוג y או סוג z עבר ניקוי יסודי, שאריות הנובעות ממנו סולקו, והמכל רוקן כאמור במדריך הציוד והתפעול;
:- "מי נטל מופרדים" - מי נטל שהוכנסו למכל, המוקצה באופן קבוע להובלת מי נטל או מטענים שאינם נפט או חומרים נוזלים מזיקים בצובר, והמופרדים לגמרי ממערכות המטען ומערכת הדלק והשמן;
:- "מי שיפוליים" - כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל מקום אחר בתחתית האנייה;
:- "מכלית חומרים נוזליים מזיקים" - כלי שיט שנבנה או הוסב בעיקר להובלת מטען של חומרים נוזליים מזיקים לרבות מכלית שמן כהגדרתה [[בתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן]], בהובילה מטען של חומרים נוזליים מזיקים בצובר, כולו או חלקו (NLS);
:- "מכלית כימיקלים" - כלי שיט שנבנה או הוסב להובלת כל מוצר נוזלי הרשום בפרק 17 של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר;
:- "מסמכים" - מדריך הציוד והתפעול כמשמעותו [[בתקנה 42]], פנקס מטען כמשמעותו [[בתקנה 43]] ותכנית חירום כמשמעותה [[בתקנה 48]];
:- "מנהל הרשות" - מי שמונה למנהל הרשות לפי [[סעיף 5 לחוק רשות הספנות והנמלים]];
:- "מפקח כלי שיט" - כהגדרתו [[בתקנות הנמלים בטיחות השיט]];
:- "מפקח למניעת זיהום הים" - מפקח כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן]] ומפקח לפי [[חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011]], שהוסמך לעניין [[פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן]];
:- "נוהלי הרשות" - נהלים שהחליט המנהל המבוססים על הוראות הנספח, לפי העניין, לשם הסדרת יישום התקנות המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה;
:- "סוג X", "סוג Y", "סוג Z" - כמשמעותם [[בתקנה 4]];
:- "עומק מים" - העומק המסומן במפה ימית, לפי העניין;
:- "פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן" - [[פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980]];
:- "PPM‏" - 1 מ"ל למטר מעוקב (ml/m<sup>3</sup>);
:- "צנרת קשורה" - הצינור המשמש לפריקת המטען שתחילתו בנקודת היניקה במכל המטען וקצהו בחיבורו בחוף, ולרבות כל הצנרת, המשאבות והמסננים של האנייה המחוברים אליו בצורה פתוחה;
:- "קברניט" - מי שבידו הפיקוד על אנייה;
:- "קוד בין-לאומי לכימיקלים בצובר" (((International Code for the Construction & Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk, ed. 2007, IMO))) - הקוד הבין-לאומי לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים מסוכנים בצובר (קוד IBC) לרבות תוספותיו;
:- "קוד לכימיקלים בצובר" (((Code for the Construction & Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk, ed. 2005, IMO))) - הקוד לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים מסוכנים בצובר (קוד BCH) לרבות תוספותיו;
:- "שארית" - שארית של חומר נוזלי מזיק, שמיועדת לסילוק;
:- "תערובת מים עם שארית" - שארית שנוספו אליה מים כגון, לצורך ניקוי מכל, הוספת מי נטל, או איסוף מי שיפוליים;
:- "תאריך" - היום, החודש והשנה;
:- "תיקון, שינוי או חידוש מהותי" - תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על הובלה או ריקון של חומרים נוזלים מזיקים בצובר, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים;
:- "תעודה" - התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום מהובלת חומרים נוזלים מזיקים בצובר, שנוסחה מובא [[בתוספת הראשונה]];
:- "תקנות הנמלים בטיחות השיט" - [[=תקנות הנמלים בטיחות השיט|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982]];
:- "תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט" - [[=תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט|תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התש"ע-2010]];
:- "תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן" - [[=תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן|תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ"ז-1987]].

@ 2. תחולה
: (א) תקנות אלה יחולו על אנייה שהיא אחת מאלה:
:: (1) אנייה המובילה חומרים נוזלים מזיקים בצובר כשהיא במימי החופין של ישראל;
:: (2) אנייה ישראלית המובילה חומרים נוזלים מזיקים בצובר - גם כשהיא מחוץ למימי החופין של ישראל;
:: (3) מכלית חומרים נוזלים מזיקים שמובילה מטען הכפוף [[לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן]].

== פרק ב': סיווג חומרים נוזליים מזיקים לפי דרגת סיכונם ==

@ 3. חובת סיווג חומרים נוזליים מזיקים
: (א) למטרות תקנות אלה יסווגו החומרים הנוזליים המזיקים לארבע דרגות סיכון לזיהום הים, לפי רמת הסיכון הסבירה העלולה להיגרם כתוצאה מהרקתם לים עקב ניקוי מכלים או פריקת מי נטל, כמפורט [[בתקנה 4]].
: (ב) הרשות תסווג את החומרים בהתאם לנוהל הרשות המבוסס על מוסף 1 לנספח, ורשאית היא להעריך זמנית סיווג חומר מסוים בהסכמת הרשות המוסמכת במדינה המעורבת בהובלה.

@ 4. סיווג החומרים הנוזליים המזיקים
: (א) סוג X - חומרים נוזליים מזיקים המוערכים כסיכון חמור למשאבים הימיים או לבריאות האדם, ועל כן מצדיקים את האיסור על הרקה לסביבה הימית.
: (ב) סוג Y - חומרים נוזליים מזיקים המוערכים כסיכון למשאבים הימיים או לבריאות האדם, או כגורמים לפגיעה במיתקנים או בשימושים מותרים אחרים בים, ועל כן מצדיקים הגבלה על האיכות והכמות של ההרקה לסביבה הימית.
: (ג) סוג Z - חומרים נוזלים מזיקים המוערכים כסיכון קל למשאבים הימיים או לבריאות האדם, ועל כן מצדיקים הגבלות בחומרה מופחתת על האיכות והכמות של ההרקה לסביבה הימית.
: (ד) חומרים אחרים - חומרים המצוינים כ-OS‏ (Other Substances) בטור סוג הזיהום שבפרק 18 לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, שאינם מסוג X, סוג Y או סוג Z, כי לעת עתה, הם נחשבים כאילו אינם גורמים כל נזק למשאבים הימיים, לבריאות האדם, למיתקנים או לשימושים מותרים אחרים בים כתוצאה מהרקתם לים עקב ניקוי מכל או אחרי פעילות הרקת מי נטל.

@ 5. איסור הובלה
: לא יוביל אדם באנייה חומר נוזלי מזיק בצובר, מי נטל או מי שטיפת מכלים המכילים שארית או תערובת מים עם שארית, אלא אם כן החומר סווג או הוערך זמנית.

@ 6. הסדרת סיווג חומרים חדשים
: המבקש להוביל חומר נוזלי מזיק שטרם סווג, בצובר, יגיש למנהל בקשה לסווגו בצירוף פרטי החומר המבוקש כמפורט במוסף 1 לנספח.

== פרק ג': בדיקות של אניות ישראליות הנושאות חומרים נוזליים מזיקים בצובר ==

=== סימן א': חובת עריכת בדיקות ===

@ 7. בדיקות כלי שיט בידי בודק מוסמך
: (א) אנייה ישראלית המובילה או המיועדת להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר תיבדק, בידי בודק מוסמך, כמפורט [[בפרק זה]].
: (ב) מינה מנהל הרשות ארגון מוכר לבודק מוסמך, יסמיכו לפחות בסמכויות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2):
:: (1) לדרוש תיקונים באנייה;
:: (2) לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשויות המתאימות של מדינת נמל שאותו פוקדת האנייה.

=== סימן ב': הבדיקות ===

@ 8. חובת העמדה לבדיקה
: בעל אנייה ישראלית או קברניטה חייב להעמידה לבדיקה, כמפורט [[בפרק זה]].

@ 9. בדיקה ראשונית
: אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסת האנייה לשירות או לפני שהתעודה הדרושה לפי [[תקנה 21]] מונפקת בפעם הראשונה, אשר תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים ותוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה (להלן - הבדיקה הראשונית).

@ 10. בדיקה שנתית
: (א) אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית אחת לשנה בתוך שלושה חודשים לפני או אחרי יום השנה של התעודה, אשר תכלול בדיקה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומר, ותוודא שהם תוחזקו בהתאם לדרישות תקנות אלה ונמצאים במצב תקין (להלן - בדיקה שנתית).
: (ב) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע הבדיקה השנתית בתעודה.

@ 11. בדיקת ביניים
: (א) אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת ביניים, בתוך שלושה חודשים לפני או אחרי יום השנה השני או יום השנה השלישי של התעודה; בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של הציוד, מערכות הצנרת והמשאבות, ותוודא שהם מקיימים אחר דרישות תקנות אלה ונמצאים במצב תקין (להלן - בדיקת ביניים).
: (ב) בדיקת הביניים תבוא במקום אחת הבדיקות השנתיות.
: (ג) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע בדיקת הביניים בתעודה.

@ 12. בדיקת חידוש
: אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש במרווח זמן שיחליט לגביו המנהל שלא יעלה על 5 שנים בכפוף לאמור [[בתקנות 25]] [[ו-28 עד 30]], אשר תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים ותוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה (להלן - בדיקת חידוש).

@ 13. בדיקה נוספת
: אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה תיקון או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מחקירה לפי [[תקנה 20(ג)]]; הבדיקה הנוספת תוודא שהתיקונים או החידושים הדרושים נעשו בפועל, החומרים וטיב העבודה האמורים עומדים בדרישות התקנות מכל הבחינות והאנייה מקיימת אחר הוראות תקנות אלה.

=== סימן ג': תוצאות הבדיקות ===

@ 14. פעולה מתקנת
: מצא בודק מוסמך בבדיקה, שמצב האנייה או ציודה אינו תואם במידה מהותית את פרטי התעודה או שהאנייה אינה כשירה להפליג בלי שתהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית, יורה הבודק המוסמך באופן מיידי על נקיטת פעולה מתקנת (להלן - פעולה מתקנת); בעל האנייה או קברניטה יבצע במדויק את ההוראות לתיקון כל ליקוי שנתן לו הבודק המוסמך.

@ 15. ביטול התעודה והודעות על כך
: (א) לא ננקטה מיידית פעולה מתקנת יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו את האנייה כבלתי כשירה לשיט; נמצאת האנייה בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשויות מדינת הנמל.
: (ב) בעל האנייה או קברניטה אשר נמסרה לו הודעה על ביטול התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום ביטול התעודה.
: (ג) מנהל הרשות ייתן את החלטתו בערר בתוך 24 שעות מהגשתו.
: (ד) החלטת מנהל הרשות תהיה סופית, וכל עוד לא החליט תעמוד הוראת הבודק המוסמך בתוקפה.

@ 16. עיכוב אנייה עד הסרת איום בלתי סביר לנזק בסביבה הימית
: בוטלה תעודה לפי [[תקנה 15]], ינקוט המנהל את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאנייה לא תפליג עד אשר תוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר, בלי שתהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית.

@ 17. הודעות של ארגון מוכר
: ארגון מוכר יודיע לרשות על הוראה שנתן בדבר פעולה מתקנת ועל ביטול תעודה.

=== סימן ד': שמירה על כשירות האנייה ===

@ 18. שמירה על כשירות האנייה
: בעל האנייה או קברניטה ישמרו על האנייה וציודה כך שימלאו במלואם אחר הוראות תקנות אלה באופן שהאנייה תישאר כשירה מכל הבחינות לצאת לים בלי שתהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית.

@ 19. איסור הכנסת שינויים מהותיים באנייה לאחר השלמת בדיקה
: לאחר השלמת בדיקה כלשהיא הנדרשת לפי [[סימן ב']], לא יעשה בעל האנייה או קברניטה שינוי מהותי במבנה, בציוד, במערכות, באבזרים, בסידורים או בחומרים שנבדקו בלא אישור המנהל; לעניין תקנה זו לא יראו החלפה זהה של ציוד ואבזרים כאמור כשינוי מהותי.

=== סימן ה': חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי באנייה ===

@ 20. דיווח על תאונה או פגם מהותי ופתיחת חקירה
: (א) התרחשה תאונה או שהתגלה פגם המשפיע מהותית על שלמות האנייה, או על יעילותו או שלמותו של הציוד שנבדק בבדיקות לפי [[סימן ב']], בעל האנייה או קברניטה ידווח על כך בלא דיחוי, באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, למנהל ולארגון המוכר, לפי העניין; הדיווח יהיה כמפורט [[בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט]].
: (ב) אם האנייה נמצאת בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה, הקברניט או בעל האנייה ידווח על כך גם לרשויות מדינת הנמל.
: (ג) קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יורה על פתיחת חקירה; על חקירה כאמור יחולו [[תקנות 99 עד 101 לתקנות הנמלים בטיחות השיט]].

== פרק ד': תעודה בין-לאומית למניעת זיהום מהובלת חומרים נוזליים מזיקים בצובר ==

=== סימן א': הנפקת התעודה ===

@ 21. מתן התעודה
: המנהל ינפיק לאנייה ישראלית תעודה בין-לאומית למניעת זיהום מהובלת חומרים נוזליים מזיקים בצובר לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה ראשונית או בבדיקת חידוש כי היא עומדת בדרישות תקנות אלה במלואן.

@ 22. התעודה
: התעודה תיערך כמפורט [[בתוספת הראשונה]], בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית; במקרה של אי-התאמה או סתירה תקבע השפה העברית.

@ 23. מתן תעודה בידי גורם אחר
: בלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי [[תקנה 21]], רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או ממדינת חוץ שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת האנייה, וכשיתברר כי מולאו כל הדרישות לגביה, להנפיק לה את התעודה.

=== סימן ב': משך התעודה ותוקפה ===

@ 24. הגבלת תקופת תוקפה של התעודה
: תעודה תונפק לתקופה שיחליט לגביה בודק מוסמך, לפי העניין, ואשר לא תעלה על חמש שנים מתאריך הוצאתה.

@ 25. תעודה שתוקפה חמש שנים
: על אף האמור [[בתקנה 24]] -
: (1) כאשר בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
: (2) כאשר בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;
: (3) כאשר בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

@ 26. הארכת תעודה שתוקפה פחות מ-5 שנים
: הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר לתום תוקפה, לתקופה המרבית כמפורט [[בתקנה 24]], ובלבד שמצא כי נערכו הבדיקות השנתיות ובדיקת הביניים.

@ 27. הארכת תעודה כשלא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה
: הושלמה בדיקת חידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה לאנייה לפני תום תוקף התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא תעלה על 5 חודשים מתום תוקף התעודה הקיימת.

@ 28. הארכת תעודה כשהאנייה אינה בנמל הבדיקה
: (א) אם ביום תום תוקף התעודה, האנייה לא תימצא בנמל שבו היא אמורה לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן:
:: (1) ההארכה נדרשת כדי לאפשר לאנייה להשלים את הפלגתה אל הנמל שבו היא אמורה לעבור בדיקה;
:: (2) המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן.
: (ב) ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
: (ג) ניתנה לאנייה הארכה כאמור בתקנת משנה (א), עם הגיעה לנמל שבו היא אמורה לעבור בדיקה לא תהיה זכאית האנייה מכוח ההארכה האמורה לעזוב את הנמל בלי תעודה חדשה.
: (ד) עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

@ 29. הארכת תעודה לאנייה העוסקת בהפלגות קצרות
: בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף של תעודה שהונפקה לאנייה העוסקת בהפלגות קצרות, אשר לא הוארכה בהתאם [[לתקנות 26]], [[27]] [[ו-28]], לתקופה שלא תעלה על חודש אחד מיום תום תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

@ 30. הארכת תעודה בנסיבות מיוחדות
: קביעת תוקפה של תעודה חדשה לפי [[תקנות 25(1) ו-(2)]], [[28]] [[ו-29]] לא תחול בנסיבות מיוחדות, שהחליט עליהן המנהל; בנסיבות מיוחדות אלה, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שיורה הבודק המוסמך שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

@ 31. השלמת בדיקות לפני המועד
: אם בדיקה שנתית או בדיקת ביניים הושלמו לפני התקופות המפורטות [[בתקנות 10]] [[או 11]], לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
: (1) יום השנה המופיע בתעודה יתוקן לתאריך שיהיה לא יותר מ-3 חודשים אחרי תאריך השלמת הבדיקה;
: (2) הבדיקה השנתית או בדיקת הביניים העתידיות יושלמו במרווחי הזמן המפורטים [[בתקנות 10]] [[או 11]], לפי העניין, תוך שימוש ביום השנה המתוקן;
: (3) תאריך תום התוקף יכול להישאר בלא שינוי ובלבד שבדיקה שנתית או בדיקת ביניים, לפי העניין, יתקיימו כך שלא תהיה חריגה מהמרווחים המרביים הקבועים [[בתקנות 10]] [[או 11]], לפי העניין.

@ 32. תום תוקף התעודה
: תעודה שהונפקה לפי [[תקנה 21]] [[או 23]] תחדל להיות תקפה אם התקיים אחד מאלה:
: (1) הבדיקות, לפי העניין, לא הושלמו בתוך התקופות המפורטות [[בפרק ג' סימן ב']];
: (2) בתעודה לא אומתה אחת הבדיקות השנתיות או בדיקת הביניים;
: (3) עם העברת אנייה ישראלית לדגל זר.

@ 33. הנפקת תעודה חדשה לאנייה בדגל ישראל
: נרשמה אנייה במרשם הישראלי, ינפיק לה המנהל תעודה חדשה לפי [[תקנות 21]] [[או 23]].

@ 34. הוראות לעניין מכלית כימיקלים
: על אף הוראות [[פרק ג']] [[ופרק זה]], מכלית כימיקלים שהונפקה לה תעודה לפי הוראות הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר או הקוד לכימיקלים בצובר, לפי העניין, על ידי מדינה שהיא צד לאמנה, יראו אותה כאילו מילאה אחר תקנות אלה, ותוקפה של התעודה שהונפקה לה לפי אותו קוד יהיה כתוקף התעודה שהונפקה לפי [[פרק זה]].

== פרק ה': עיצוב, בנייה, סידור, ציוד ותפעול של אנייה ==

=== סימן א': כללי ===

@ 35. עיצוב, בנייה, סידור ציוד ותפעול של אנייה
: (א) למזעור ההרקה הבלתי מבוקרת לים של חומרים נוזליים מזיקים בצובר, בעל האנייה וקברניטה יוודאו כי העיצוב, הבנייה, הציוד והתפעול של אנייה המורשית להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר המוגדרים בפרק 17 של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, יהיו כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מכלית כימיקלים שנבנתה ב-1 ביולי 1986 או אחרי תאריך זה - לפי הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר (קוד IBC);
:: (2) לגבי אניות שחוזה בנייתן נחתם ב-2 בנובמבר 1973 או אחרי תאריך זה אך נבנו לפני 1 ביולי 1986 ועוסקות בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינות אחרות שהן צדדים לאמנה, וכן לגבי אניות שנבנו ב-1 ביולי 1983 או אחרי תאריך זה אך לפני 1 ביולי 1986, ועוסקות אך ורק בהפלגות במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל, או באזור הימי - לפי סעיף 1.7.2 לקוד לכימיקלים בצובר (קוד BCH);
:: (3) לגבי אניות שלגביהן חוזה הבנייה נחתם לפני 2 בנובמבר 1973 והעוסקות בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינות אחרות שהן צדדים לאמנה, וכן אניות שנבנו לפני 1 ביולי 1983 ועוסקות אך ורק בהפלגות בין נמלים או מסופים במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל, או באזור הימי - לפי סעיף 1.7.3 לקוד לכימיקלים בצובר (קוד BCH).
: (ב) אניות שאינן מכליות כימיקלים או מובילות גזים נוזליים, המורשות להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר שמזוהים בפרק 17 של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר - כמפורט בהחלטת הארגון A.673(16), כפי שתוקנה בהחלטות MEPC.158(55) ו-MEPC.148(54).

=== סימן ב': סידורי שאיבה צנרת והסדרת מכלי בוצה ===

@ 36. סידורי שאיבה צנרת ופתחי הרקה
: בעל האנייה וקברניטה יציידו את האנייה בסידורי שאיבה, צנרת ופתחי הרקה כמפורט [[בתוספת השנייה]].

@ 37. ניסויי תפקוד שאיבה
: (א) בודק מוסמך יבדוק את סידורי השאיבה והצנרת המאוזכרים, [[בפרטים (1) עד (3) של התוספת השנייה]] בניסויי תפקוד שאיבה כאמור בנוהל הרשות; נוהל הרשות לפי תקנה זו יתבסס על מוסף 5 לנספח (להלן - נוהל ניסויי תפקוד שאיבה).
: (ב) בניסויי תפקוד שאיבה ישמשו המים כתווך הניסוי.

=== סימן ג': סידורי הרקה ===

@ 38. הסדרת הרקה
: (א) הרקה לים של שארית, תערובת מים עם שארית, מי נטל, מי שטיפת מכלים או תערובות אחרות המכילות חומרים כאמור, אסורה, אלא אם כן היא נעשית לפי הוראות אלה:
:: (1) לפני ביצוע של כל הליך הרקה או שטיפה מוקדמת המכל הנוגע בדבר ירוקן במידה רבה ככל האפשר כמפורט במדריך הציוד והתפעול;
:: (2) שטיפה מוקדמת של המכלים ואוורורם, אם נדרשת לפי [[התוספת השלישית]], תיעשה לפי נוהלי הרשות אשר יתבססו על מוסף 6 לנספח לעניין שטיפה מוקדמת (להלן - נוהל שטיפה מוקדמת), ועל מוסף 7 לנספח לעניין אוורור (להלן - נוהל אוורור);
:: (3) ההרקה תיעשה כמפורט [[בתוספת השלישית]].
: (ב) בודק מוסמך יבדוק כי הרקה כאמור בתקנת משנה (א) התקיימה כמפורט [[בתוספת השלישית]].

@ 39. פטור משטיפה מוקדמת
: (א) לבקשת קברניט האנייה, רשאי המנהל לתת פטור לאנייה העוסקת בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינה שהיא צד לאמנה מדרישות שטיפה מוקדמת של מכלים כאמור [[בסימן זה]], כולם או חלקם, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המכל הנפרק מיועד לטעינה מחדש באותו חומר או בחומר אחר התואם את החומר הקודם ובלבד שהמכל לא יישטף או ימולא במי נטל, לפני הטעינה;
:: (2) המכל הנפרק לא נשטף ולא מולא במי נטל בים; השטיפה המוקדמת כאמור [[בסימן זה]], תתבצע בנמל אחר, ובלבד שהמנהל נוכח לדעת כי ניתן אישור בכתב לכך מהרשות המוסמכת באותו נמל כי קיים באותו נמל מיתקן קליטה והוא מתאים למטרה האמורה;
:: (3) שאריות המטען יוסרו כמפורט בנוהל אוורור.
: (ב) לעניין אנייה ישראלית רשאי המנהל לתת פטור כאמור בתקנת משנה (א) רק כשהיא נמצאת במימי החופין של ישראל.

@ 40. חריגים להסדרת הרקה
: דרישות ההרקה לפי [[סימן זה]] לא יחולו על הרקה לים של כל אחד מאלה:
: (1) מי נטל, מי שיפוליים, שאריות אחרות או תערובות המכילות רק חומרים אחרים, כמשמעותם [[בתקנה 4(ד)]];
: (2) מי נטל נקיים או מופרדים;
: (3) חומרים נוזליים מזיקים או תערובות המכילות חומרים כאמור אם מתקיים אחד מאלה:
:: (א) ההרקה נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת בטיחותה של האנייה;
:: (ב) ההרקה היא תוצאה של נזק לאנייה או לציודה, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים לאחר התרחשות הנזק או זיהוי ההרקה לשם מניעתה או מזעורה של ההרקה ובעל האנייה או קברניטה לא פעלו בכוונה לגרום נזק, או בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק;
:: (ג) הרקה שאישרה הרשות בהתייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, לצורך מאבק בתקרית זיהום כדי למזער את הנזקים שייגרמו מהזיהום; כל הרקה כאמור תהיה כפופה לאישור כל רשות מוסמכת שצפוי כי ההרקה תתבצע בתחום שיפוטה.

== פרק ו': חלופות ==

@ 41. חלופות
: (א) המנהל רשאי להתיר התקנת כל אבזר, חומר בנייה, כלי או מיתקן כתחליף לאלה הנדרשים בתקנות אלה, ובלבד שהתחליפים האמורים אינם נופלים ביעילותם מהנדרש בתקנות אלה; היתר כאמור יכול שיהיה בתנאים כפי שיורה המנהל.
: (ב) סמכות המנהל כאמור בתקנת משנה (א), לא תחול אם כתוצאה ממתן ההיתר כאמור בתקנת משנה (א), יהיה צורך לקבוע שיטות תפעול חליפיות המשפיעות על הפיקוח או הריקון של חומרים נוזליים מזיקים לעניין התכונות, העיצוב, הבנייה, הסידור והתפעול של אניות לפי [[תקנה 35(א)(1) עד (3)]].
: (ג) על אף הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב), לגבי אנייה המובילה גז נוזלי והמורשית להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר (להלן - אניית גז) יראו את דרישות הציוד והבנייה המפורטות בקוד בנייה וציוד של אניות המובילות גזים נוזליים בצובר (קוד IGC) המצוין [[בפרט 15 בתוספת השבע עשרה בתקנות (([צ"ל: הנמלים])) בטיחות השיט]] (להלן - קוד IGC) כשוות ערך לקודים הנזכרים [[בתקנה 35(א)(1) עד (3)]], ובלבד שבעל האנייה וקברניטה ציידו את אניית הגז בכל אלה:
:: (1) תעודת כשירות בהתאם לקוד IGC;
:: (2) תעודה, שבה מצוין כי האנייה רשאית להוביל רק את החומרים הנוזליים המזיקים בצובר המוגדרים בקוד IGC;
:: (3) מכלי מי נטל מופרדים;
:: (4) סידורי שאיבה וצנרת, שהמנהל אישר, לאחר שנוכח לדעת כי כמות שאריות המטען שייוותרו במכל ובצנרת הקשורה אליו אחרי הפריקה לא תעלה על הכמויות המפורטות [[בפרט (1)(א)(1) עד (3) לתוספת השנייה]];
:: (5) מדריך, שאישר המנהל, לאחר שנוכח לדעת כי תוכנו בא להבטיח כי לא יתרחש כל ערבוב תפעולי של שאריות מטען ומים ולא יישארו שאריות מטען במכל לאחר ביצוע נוהלי האוורור כמפורט במדריך.

== פרק ז': מסמכים ==

=== סימן א': מדריך הציוד והתפעול ===

@ 42. מדריך ציוד ותפעול
: באנייה המורשית להוביל חומרים המסווגים סוג X, סוג Y או סוג Z יימצא מדריך ציוד ותפעול שאישר בודק מוסמך או רשות מוסמכת במדינת הדגל, לפי העניין.

=== סימן ב': פנקס מטען ===

@ 43. פנקס מטען
: כל אנייה תהיה מצוידת בפנקס מטען בנוסח המובא [[בתוספת הרביעית]].

@ 44. חובת רישום בפנקס
: (א) אחרי השלמת כל פעולה המפורטת בפנקס המטען, ייערך רישום של הפעולה בפנקס באופן מיידי (להלן - רישום בפנקס); לעניין זה, "פעולה" - לרבות שימוש באמצעים או בנהלים חלופיים שאישר המנהל.
: (ב) באירוע הרקה לפי [[תקנה 40]] של כל חומר נוזלי מזיק בצובר או הרקה של תערובת המכילה חומר כאמור, בין במתכוון ובין בשוגג, יירשמו נסיבות ההרקה וסיבותיה בפנקס המטען.
: (ג) כל רישום בפנקס ייחתם על ידי הקצין האחראי לפעולה הנוגעת בדבר, ובשולי כל עמוד יחתום קברניט האנייה.

@ 45. שפות הרישום בפנקס
: (א) הרישום בפנקס באנייה ישראלית, ייעשה בשפה העברית והאנגלית; במקרה של מחלוקת או אי-התאמה יגבר הרישום בעברית.
: (ב) באנייה שאינה ישראלית יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאית האנייה להניף.

@ 46. שמירת הפנקס
: פנקס המטען יישמר במקום שבו יהיה זמין לבדיקה באנייה, למעט במקרה של אנייה לא מאוישת נגררת; פנקס המטען יישמר לתקופה של שלוש שנים לאחר שנעשה בו הרישום האחרון.

@ 47. סמכויות בודק מוסמך לבדוק פנקס מטען
: (א) בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים רשאי לבדוק את פנקס המטען של כל אנייה, לערוך העתק של כל רישום בפנקס ולדרוש מקברניט האנייה לאשר כי ההעתק הוא העתק נאמן למקור של הרישום כאמור, וזאת במהירות האפשרית בנסיבות העניין ובלא לגרום לעיכוב שלא לצורך של האנייה.
: (ב) כל העתק שנעשה כאמור ושאישר קברניט האנייה כהעתק נאמן למקור של רישום בפנקס המטען של האנייה, יהיה קביל בכל הליך משפטי כראיה לעובדות המצוינות ברישום.

=== סימן ג': תכנית חירום ===

@ 48. תכנית חירום
: (א) כל אנייה, שתפוסתה ברוטו 150 טונות לפחות המורשית להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר, תהיה מצוידת בתכנית חירום שאישר המנהל (להלן - תכנית חירום).
: (ב) תכנית חירום תיערך בהתאם להנחיות אימ"ו (((הנחיות אימ"ו MEPC.137(53)‏, MEPC.85(44)))), ותיכתב בשפת העבודה או בשפות המובנות לקברניט ולקצינים, ותכלול את כל אלה לפחות:
:: (1) התהליך לדיווח על תקרית של זיהום בחומרים נוזליים מזיקים בצובר, שלפיו יפעל האחראי לכך, כנדרש בסעיף 8 לאמנה, בהתבסס על הנחיות שפיתח אימ"ו (((הנחיות אימ"ו בהחלטות מס' A.851(20), כפי שתוקנה בהחלטה MEPC.138(53))));
:: (2) רשימת רשויות, גופים ובעלי תפקידים שלהם יש להודיע במקרה של תקרית זיהום בחומרים נוזליים מזיקים בצובר;
:: (3) תיאור מפורט של הפעולות שיש לנקוט באופן מיידי באנייה כדי לצמצם או לפקח על הרקת החומרים הנוזליים המזיקים בצובר בעקבות התקרית;
:: (4) רשימת הפעולות שיש לנקוט, בתיאום עם הרשויות הממלכתיות והמקומיות, למניעת זיהום הים מחומרים נוזליים מזיקים, ואופן יצירת הקשר עם הרשויות כאמור.
: (ג) במקרה של אניות שעליהן חלה גם [[תקנה 31א לתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן]], ניתן לשלב תכנית כאמור עם תכנית החירום באנייה לזיהום בשמן הנדרשת לפי [[התקנה האמורה]]; במקרה כאמור, כותרתה של התכנית תהיה "תכנית החירום באנייה לזיהום ים".

== פרק ח': חובות החזקה והצגת תעודה ומסמכים ==

@ 49. חובת הצגה
: קברניט חייב להציג את התעודה והמסמכים במקומות אלה:
: (1) בנמל בישראל - לפני מפקח כלי שיט ובפני מפקח למניעת זיהום הים, לפי דרישתם;
: (2) בנמל או במסוף הממוקם במרחק מן החוף, הנמצא במדינת חוץ - לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה.

@ 50. חובת החזקה
: בכל אנייה הנושאת חומרים נוזליים מזיקים בצובר יימצאו התעודה והמסמכים ולא יוציאם אדם מהאנייה.

== פרק ט': אמצעי פיקוח על אנייה שאינה ישראלית ==

@ 51. חובות הקברניט
: קברניט של אנייה המורשית להוביל חומרים נוזליים מזיקים בצובר יוודא כי הפעולות המפורטות [[בסימן ג' בפרק ה']] [[ובפרק זה]] בוצעו כמפורט בהן, וכי פנקס המטען הושלם בהתאם [[לסימן ב' בפרק ז']] בכל עת שהתבצעה פעולה כאמור [[באותו סימן]].

@ 52. רישום בפנקס המטען בידי בודק מוסמך
: בודק מוסמך יאמת בפנקס המטען את ביצוע הפעולות האלה:
: (1) פעולה שנעשתה לפי מדריך הציוד והתפעול;
: (2) פטור משטיפה מוקדמת שנתן המנהל לפי [[תקנה 39]];
: (3) לעניין מכל שהובל בו חומר מסוג X ועבר שטיפה מוקדמת - כי הפעולות המפורטות [[בפרט (4) בתוספת השלישית]] נרשמו כנדרש בפנקס המטען.

@ 53. אמצעי חלופי להרקת חומר מסוג X
: נוכח המנהל לדעת כי אין זה מעשי למדוד ריכוז חומר נוזלי מזיק מסוג X עד השגת הריכוז המצוין [[בפרט (4)(א) בתוספת השלישית]] בשפך בלי לגרום עיכוב מיותר לאנייה, רשאי הוא לאשר אמצעי חלופי להשגת הריכוז האמור, ובלבד שהבודק המוסמך אימת בפנקס המטען כי התקיימו כל אלה:
: (1) המכל, המשאבה ומערכות הצנרת שלו רוקנו;
: (2) השטיפה המוקדמת בוצעה בהתאם לנוהל שטיפה מוקדמת;
: (3) מי שטיפת המכל הנובעים מהשטיפה האמורה רוקנו לתוך מיתקן קליטה והמכל ריק.

@ 54. אמצעי חלופי לפינוי שאריות מטען
: נוכח המנהל לדעת כי לא התנהלה ההרקה בהתאם לנוהל ניסויי תפקוד שאיבה לעניין תנאי השאיבה למכל, רשאי הוא להסכים לאשר כי יינקט אמצעי חלופי כדי לפנות את שאריות המטען מהאנייה באופן שיתאימו לכמויות המפורטות [[בתוספת השנייה]]; בודק מוסמך יאמת את הרישומים המתאימים בפנקס המטען.

@ 55. בדיקת תעודות ומסמכים
: בודק מוסמך רשאי לבדוק את התעודה והמסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.

@ 56. נקיטת פעולות בעקבות גילוי ליקויים
: (א) מצא בודק מוסמך כי התעודה או מסמך אינו עונה על הנדרש בתקנות אלה, יורה על עריכת בדיקה מפורטת כמשמעותה [[בפרק החמישי א' לתקנות בטיחות השיט]], לגבי הדרישות התפעוליות המפורטות בתקנות אלה (להלן - בדיקה מפורטת), ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת כמפורט [[בסימן ג' בפרק ג']], אם נדרש.
: (ב) הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (א) יורה המנהל לנקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאנייה לא תפליג עד שמצבה יעמוד בדרישות התקנות, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת האנייה ואיסור כניסה לתחום, כמפורט [[בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט]].
: (ג) על [[פרק זה]] יחולו הוראות [[פרק חמישי א' לתקנות הנמלים בטיחות השיט]] בשינויים המחויבים.

== פרק י': מיתקני קליטה ==

@ 57. הקצאת מיתקן קליטה על ידי מפעיל רציף או מספנה
: ((())א) (()) [[בפרק זה]]: "מפעיל רציף", "רציף" ו"נמל בישראל" - כהגדרתם [[בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט]]; ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף.
: (ב) מפעיל רציף בנמל בישראל העוסק בטיפול במטען שעליו חלות תקנות אלה וכן מספנה או מפעיל רציף בנמל בישראל, העוסקים או המיועדים לתיקון אנייה הנושאת מטען כאמור, יקצו, בין בעצמם ובין באמצעות אחר, מיתקנים מתאימים לקליטה של שארית ותערובת מים עם שארית מאניות שמקורן מביצוע התקנות, לשם סילוקם למקום המיועד לכך לפי דין (להלן - מיתקן קליטה נמלי).
: (ג) השירות לקליטה של שארית ותערובת מים עם שארית כאמור בתקנת משנה (ב) יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לאנייה הפוקדת את הרציף.

@ 58. פיקוח על מיתקן קליטה
: מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאי, בכל עת, לאחר שהזדהה, להיכנס לכל מקום, שבו חלה חובה להתקין מיתקן קליטה נמלי או שבו מותקן מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא לפי צו של בית משפט.

@ 59. דיווח מוקדם להרקה למיתקן קליטה
: (א) הקברניט יודיע למפעיל הרציף בנמל אותו הוא עתיד לפקוד, 24 שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוג החומר הנוזלי המזיק, שאת שאריתו או תערובת עם שארית כאמור בכוונתו לרוקן למיתקן הקליטה, וכמות משוערת המיועדת לריקון כאמור.
: (ב) הודעתו של הקברניט תיערך בהתאם להנחיית אימ"ו (((הנחיית אימ"ו MEPC.1-Circ.644-Rev))); טופס לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט.

@ 60. התקנת מיתקן הקליטה - לפי אישור המנהל
: (א) מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל לא יתקינו מיתקן קליטה נמלי אלא לפי תכנית מפורטת שהמנהל אישר מראש בהתייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.
: (ב) לא התקין אחד מהאמורים בתקנת משנה (א) מיתקן קליטה נמלי או שהתקין מיתקן קליטה נמלי שאינו עומד באישור המנהל רשאי הממונה על הנמלים לנקוט את הפעולות הדרושות למניעת זיהום הים מחומר נוזלי מזיק, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף או מיתקן הקליטה.
: (ג) נקיטת אמצעים כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה סבירה למידת הנזק אשר, לפי מיטב ידיעתו של הממונה על הנמלים, נגרם או עלול להיגרם עקב ריקון החומר הנוזלי המזיק לים.

@ 61. אישור על הרקה למיתקן קליטה
: (א) רוקנו שארית או תערובת מים עם שארית למיתקן קליטה נמלי, ינפיק מפעיל מיתקן הקליטה הנמלי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לקברניט האנייה אישור מודפס באנגלית וחתום בידו בדבר כמות וסוג השארית או תערובת המים עם שארית שרוקנו.
: (ב) האישור ייערך בהתאם להנחיית אימ"ו (((הנחיית אימ"ו 1.MEPC.1-Circ.645-Rev))); טופס לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט.

== פרק י"א: פטורים ==

@ 62. מתן פטור לאנייה ישראלית מדרישות [[פרק ה']]
: (א) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לפטור אנייה ישראלית מקיום הדרישות המפורטות [[בפרק ה']], כולן או מקצתן, או לדחות לפרק זמן מוגדר את כניסתו לתוקף של תיקון כמפורט בפסקה (1) על אניות שנבנו לפני תאריך כניסתו לתוקף של אותו תיקון אם נוכח לדעת כי החלתו המיידית של התיקון היא בלתי סבירה או בלתי מעשית בנסיבות העניין, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) כאשר תיקון לנספח זה, לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר או לקוד לכימיקלים בצובר כרוך בשינויים במבנה או בציוד ובאבזרים בשל שדרוג הדרישות המפורטות בתקנות לגבי חומר נוזלי מזיק מסוים; המנהל יחליט בדבר דחייה או אישור כאמור בהתייחס לסוג החומר הנדון;
:: (2) כאשר אנייה המורשית להוביל שמנים צמחיים המפורטים בהערת שוליים הנוגעת בדבר של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, ובלבד שהאנייה ממלאת אחר התנאים האלה:
::: (א) האנייה עומדת בכל הדרישות לאנייה מסוג 3 כמשמעותה בהערת השוליים בפרק 17 לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר למעט לגבי מיקום מכל המטען;
::: (ב) מכלי המטען נמצאים במרחקים המפורטים להלן ואורך מכל המטען כולו מוגן על ידי מכלי מי נטל או חללים שאינם נושאים שמן (בתקנה זו - החללים) כמפורט להלן:
:::: (1) מכלי מי נטל או החללים יסודרו כך שיימצאו בתוך הקו היצוק של ציפוי המעטפת של הדופן אך במרחק, שבשום מקום, לא יפחת מ-760 מילימטרים;
:::: (2) מכל מי נטל או החללים כפולי התחתית יסודרו כך שהמרחק בין תחתית מכלי המטען לבין הקו היצוק של ציפוי המעטפת של הדופן, מדוד בזוויות ישרות אל לוח המעטפת התחתון, יהיה לא פחות מ-B/15 או מ-2.0 מטרים בקו המרכז, לפי המרחק הקטן מביניהם, ובלבד שהמרחק המזערי לא יפחת מ-1.0 מטר; לעניין זה, B = רוחב במטרים.
: (ב) בתעודה יצוין הפטור שניתן.

@ 63. פטור לאנייה ישראלית העוסקת בהפלגות מוגבלות
: (א) [[תוספת 2|התוספת השנייה, "סידורי שאיבה, צנרת ופתחי הרקה"]], לא תחול על אנייה ישראלית שנבנתה לפני 1 ביולי 1986 ובלבד שהיא עוסקת בהפלגות בתחום מימי החופין או במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי או בהפלגות בין נמלים או מסופים של מדינות שהן צדדים לאמנה (להלן - הפלגות מוגבלות) ומתקיימים התנאים המפורטים להלן:
:: (1) בכל פעם שמכל המכיל חומרים או תערובות המסווג כחומר מסוג x, מסוג y או מסוג z, מיועד לשטיפה או להרקת מי נטל, המכל נשטף, לפי העניין, בהתאם לנוהל שטיפה מוקדמת שאישרה הרשות, ומי השטיפה של המכל מרוקנים לתוך מיתקן קליטה נמלי;
:: (2) בעקבות שטיפות נוספות מי השטיפה או מי הנטל מרוקנים לתוך מיתקן קליטה נמלי או לים, לפי [[התוספת השלישית]];
:: (3) בתעודה המונפקת לאנייה לפי [[תקנה 21]] נרשם כי האנייה עוסקת בהפלגות מוגבלות ובודק מוסמך אימת את הרישום; רישום כאמור יהווה אישור לכך שהאנייה עוסקת אך ורק בהפלגות מוגבלות;
:: (4) לעניין תקנה זו, "מיתקן קליטה נמלי" -
::: (א) אם הוא בנמלים או במסופים בישראל - מיתקן שהמנהל אישר לפי [[תקנה 60]];
::: (ב) אם הוא מחוץ לישראל - מיתקן שהרשות המוסמכת במדינת היעד שהיא צד לאמנה ושהמיתקן מצוי בשטחה, אישרה אותו.

@ 64. פטור לאנייה ישראלית שאינה מחויבת בהרקת מי נטל
: המנהל רשאי להעניק פטור [[מהתוספת השנייה]], "סידורי שאיבה וצנרת ופתחי הרקה", לאנייה ישראלית שהמבנה או התפעול שלה אינם מחייבים הרקת מי נטל ממכלי המטען, ושטיפת מכלי המטען דרושה רק לשם תיקונים או הספנה על מבדוק יבש, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) הרשות אישרה את התכנון, הבנייה והציוד של האנייה, תוך שימת לב לייעודה;
: (2) כל שפך מימי משטיפת מכל שיש לבצע, לפני תיקון או הספנה על מבדוק יבש, מרוקן למיתקן קליטה, שאישר המנהל לפי [[תקנה 60]];
: (3) בתעודה מצוינים הפרטים האלה:
:: (א) כל מכל מטען שמאושר להובלה של מספר מוגבל של חומרים תואמים וניתן להובילם לחליפין באותו מכל בלא ניקוי ביניים;
:: (ב) פרטי הפטור;
: (4) האנייה נושאת את מדריך הציוד והתפעול שאישרו הרשות או ארגון מוכר.

== פרק י"ב: עונשין וערובה ==

@ 65. ערובה
: (א) אם למנהל יסוד להניח כי נעברה עבירה כמפורט להלן, רשאי הוא להורות לבעל האנייה או קברניטה, שבקשר אליה נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור [[בסעיף 54 לפקודה]]:
:: (1) הורקו חומרים נוזליים מזיקים מכלי שיט לים, בניגוד לתקנות אלה;
:: (2) הופרה הוראה מהוראות [[תקנות 5]], [[8]], [[14]], [[18]], [[19]], [[20]], [[35]], [[36]], [[38]], [[42]], [[43]], [[44]], [[46]], [[48]], [[49]], [[50]], [[51]] לרבות התוספות שאליהן הן מפנות.
: (ב) הורה המנהל כאמור בתקנת משנה (א) יודיע בלא דיחוי למנהל הנמל שהאנייה נמצאת בו.
: (ג) הוגש כתב אישום, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ד) לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הופקד העירבון לפי תקנת משנה (א) בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.
: (ה) נקבעה עבירה על הוראות תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]], יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) בשינויים אלה:
:: (1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה;
:: (2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:
::: (א) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;
::: (ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או עם ביטול הקנס בידי הבודק המוסמך, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
::: (ג) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

== פרק י"ג: הוראות כלליות ==

@ 66. אחריות בעל האנייה וקברניטה לקיום הוראות התקנות
: (א) בעל האנייה וקברניטה חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם באנייה.
: (ב) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם באנייה חזקה היא כי בעל האנייה או קברניטה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

@ 67. סמכות מפקח כלי שיט
: מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כל אנייה שהוראות [[תקנה 2]] חלות עליה ולבדקה.

@ 68. קביעת נהלים
: המנהל רשאי לפרסם נהלים ליישום הוראות תקנות אלה; הנהלים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

@ 69. שמירת דינים
: (א) תקנות אלה אינן באות לגרוע [[מתקנות הנמלים בטיחות השיט]], לרבות [[+|תקנה 15א]] [[והפרק החמישי א' בתקנות האמורות]].
: (ב) אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין, שעניינו האמנה.

@ 70. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[הגדרת (("))תעודה((")) בתקנה 1]] [[ובתקנות 21 עד 23]]))) ====
: (((הטופס הושמט)))

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנות 36]], [[37(א)]], [[41(ג)(4)]], [[54]], [[63(א)]], [[64]] [[ו-65(א)(2)]]))) ====
=== סידורי שאיבה וצנרת ופתחי הרקה ===
@ (1) : כל אנייה שנבנתה לפני 1 ביולי 1986 תצויד בסידור שאיבה וצנרת כך שכל מכל המורשה להובלת חומרים מסוג X או מסוג Y לא יכיל כמות שארית העולה על 300 ליטרים במכל ובצנרת הקשורה שלו וכל מכל המורשה להובלת חומרים מסוג Z לא יכיל כמות שארית העולה על 900 ליטרים במכל ובצנרת הקשורה שלו.
@ (2) : כל אנייה שנבנתה בין 1 ביולי 1986 לבין 1 בינואר 2007 תצויד בסידור שאיבה וצנרת כך שכל מכל המורשה להובלת חומרים מסוג X או מסוג Y לא יכיל כמות שארית העולה על 100 ליטרים במכל ובצנרת הקשורה שלו, וכל מכל המורשה להובלת חומרים מסוג Z לא יכיל כמות שארית העולה על 300 ליטרים במכל ובצנרת הקשורה שלו.
@ (3) : כל אנייה שנבנתה ב-1 בינואר 2007 או לאחריו תצויד בסידור שאיבה וצנרת כך שכל מכל המורשה להובלת חומרים מסוג X, מסוג Y או מסוג Z לא יכיל כמות שארית העולה על 75 ליטרים במכל ובצנרת הקשורה שלו.
@ (4) : לגבי אנייה שאינה מכלית כימיקלים, שנבנתה לפני 1 בינואר 2007 ואינה יכולה לעמוד בדרישות סידורי השאיבה והצנרת לחומרים מסוג Z כאמור [[פרט 1|בפסקאות (1)]] [[פרט 2|ו-(2)]], לא תחול כל דרישת כמות ובלבד שהמכל מרוקן באופן המרבי האפשרי.
@ (5) : באניות המורשות להוביל חומרים מסוג X, מסוג Y או מסוג Z יהיה פתח הרקה תת-ימי.
@ (6) : באניות שנבנו לפני 1 בינואר 2007 והמורשות להוביל חומרים מסוג Z, פתח הרקה תת-ימי כנדרש [[פרט 5|בפסקה (5) לתוספת זו]] אינו חובה.
@ (7) : פתח הרקה תת-ימי כאמור [[פרט 5|בפסקה (5) לתוספת זו]] יימצא בתוך אזור המטען בקרבת תפנית השיפוליים והדופן ויסודר כך שתימנע יניקה חוזרת של תערובות מים עם שארית בפתחי יניקת מי הים של האנייה.
@ (8) : סידורי פתח ההרקה התת-ימי יהיו כאלה שתערובת מים עם שארית המרוקנת לים לא תעבור דרך שכבת המים של האנייה; למטרה זו -
: כאשר ההרקה נעשית בניצב ללוח המעטפת של האנייה, הקוטר המזערי של פתח הריקון מוסדר באמצעות המשוואה הזו:
:: <math> d = Qd / 5Ld </math>
: לעניין זה -
:- d = קוטר מזערי של פתח הריקון (במטרים);
:- Ld = מרחק מניצב הקדמי לפתח הריקון (במטרים);
:- Qd = הקצב הנבחר המרבי שבו האנייה רשאית לרוקן תערובת מים או משקע דרך הפתח (במטרים מעוקבים לשעה).
: כאשר ההרקה מכוונת בזווית אל לוח המעטפת של האנייה, היחס הנ"ל ישונה על ידי החלפת Qd ברכיב של Qd הניצב ללוח המעטפת של האנייה.
@ (9) : אם נדרש לערוך שטיפה בהתאם לנוהלי שטיפה מסוימים, ואין באנייה היכן לאגור את שאריות המטען, ניתן להשתמש במכלי המטען כמכלי בוצה; לעניין זה, "מכל בוצה" - מכל המיועד לקלוט את השאריות של חומרים נוזליים מזיקים בצובר לרבות תערובת מים עם שארית.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 38(א)(2) ו-(3) ו-(ב)]], [[52(3)]], [[53]], [[63(א)(2)]] [[ו-65(א)(2)]]))) ====
=== הרקת שאריות של חומרים נוזליים מזיקים בצובר, מי נטל, מי שטיפת מכלים או תערובות אחרות המכילים חומרים כאמור ===

@ (1) : '''תקני הרקה'''
: (א) מקום [[שתוספת זו]] מתירה את ההרקה לים של שאריות חומרים מסוג X, מסוג Y או מסוג Z או של אלה המוערכים זמנית ככאלה או מי נטל, מי שטיפת מכלים או תערובות אחרות המכילות חומרים כאמור, תקני ההרקה הם כלהלן:
:: (1) ההרקה נעשית כשהאנייה בדרך במהירות של 7 קשרים לפחות אם האנייה מונעת בכוח עצמה, או 4 קשרים לפחות אם האנייה אינה מונעות בכוח עצמה כך שהריקון מתפשט על פני אזור ים גדול ככל האפשר בנסיבות העניין; לעניין זה, "בדרך" - בנתיב לרבות בסטייה מהדרך הישירה והקצרה ביותר, לצורך הרקה יעילה אם הדבר מעשי מבחינת ניווט;
:: (2) ההרקה נעשית מתחת לקו המים, באמצעות פתח ההרקה התת-ימי, בקצב שאינו עולה על הקצב המרבי שפתח ההרקה התת-ימי יועד לו;
:: (3) ההרקה נעשית במרחק של לא פחות מ-12 מיילים ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, ובעומק מים של לא פחות מ-25 מטרים.
: (ב) המנהל רשאי לבקשת בעל האנייה או קברניטה לפטור אנייה ישראלית מדרישת המרחק כאמור בפרט משנה (א)(3) לעין הרקת חומר מסוג Z, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) האנייה עוסקת אך ורק בהפלגות במימי החופין, במים הפנימיים או באזור הימי;
:: (2) האנייה עוסקת בהפלגות במים הכפופים לריבונות או לסמכות השיפוט של מדינת חוף סמוכה לישראל ובלבד שנחתם הסכם בדבר מתן פטור כאמור בין המדינה לבין מדינת החוף הסמוכה ואין בכך כדי לפגוע במדינה אחרת.
: (ג) באניות שנבנו לפני 1 בינואר 2007, הרקה לים של שאריות חומרים מסוג Z, או אלה המוערכים זמנית ככאלה או מי נטל, מי שטיפת מכלים או תערובות אחרות המכילות חומרים כאמור מתחת לקו המים אינו חובה.
@ (2) : '''אוורור שאריות מטען'''
: הסרת שאריות מטען ממכל תיעשה בהתאם לנוהל אוורור; מים שיוכנסו לאחר מכן למכל ייחשבו נקיים ולא יהיו כפופים לדרישות ההרקה [[שבתוספת זו]].
@ (3) : '''השימוש בחומרי ניקוי או בתוספי ניקוי'''
: (א) כאשר משתמשים בתווך השטיפה שאינו מים, כגון שמן מינרלי או ממיס כלורי, במקום במים כדי לשטוף מכל, תחול על הרקתו [[פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן|הפקודה למניעת זיהום מי ים בשמן]] והתקנות שלפיה או תקנות אלה, לפי העניין, אשר היו חלות על התווך לו היה מובל כמטען; נוהלי שטיפת מכל הכרוכים בשימוש בתווך כאמור יהיו רשומים במדריך הציוד והתפעול.
: (ב) כאשר מוסיפים למים כמויות קטנות של תוספי ניקוי, כגון מוצרים דטרגנטים, כדי להקל על שטיפת המכל, לא ייעשה שימוש בתוספים המכילים רכיבים מסוג זיהום X למעט רכיבים המתפרקים ביולוגית בקלות וקיימים בריכוז כולל של פחות מ-10% מתוסף הניקוי ולא יחולו הגבלות נוספות על אלה החלות על המכל בגלל המטען הקודם.
@ (4) : '''הרקת שאריות מסוג X'''
: בכפוף להוראות [[תקנה 38]] יחולו ההוראות האלה:
: (א) מכל שממנו נפרק חומר מסוג X יעבור שטיפה מוקדמת לפני שהאנייה תעזוב את נמל הפריקה; השאריות הנובעות מכך ירוקנו למיתקן קליטה עד שריכוז החומר בשפך למיתקן כאמור, כמצוין לפי ניתוח הדגימות שלקח הבודק מהשפך, הוא 0.1% או פחות לפי משקל; לאחר שהושגה רמת הריכוז האמורה, ימשיכו לרוקן את שארית מי השטיפה של המכל למיתקן קליטה עד שהמכל יהיה ריק; רישומים מתאימים של פעולות אלה ייעשו בפנקס המטען ובודק מוסמך יאמת אותן; ואולם אם אישר המנהל הליך חלופי כאמור [[בתקנה 53]] יישטף המכל כמפורט בהליך החלופי.
: (ב) מים שהוכנסו למכל לאחר ריקונו כאמור ניתן לרוקן לים בהתאם לתקני ההרקה כאמור [[בפרט (1) לתוספת זו]].
@ (5) : '''הרקת שאריות מסוג Y או מסוג Z'''
: (א) על הרקת שאריות חומרים מסוג Y או מסוג Z, יחולו תקני ההרקה כאמור [[בפרט (1) לתוספת זו]].
: (ב) אם פריקת חומר מסוג Y או מסוג Z אינה מתנהלת בהתאם למדריך הציוד והתפעול, תתבצע שטיפה מוקדמת לפני שהאנייה תעזוב את נמל הפריקה, אלא אם כן ננקטו אמצעים חלופיים לשביעות רצונו של הבודק המוסמך כדי לפנות את שאריות המטען מהאנייה לכמויות המפורטות [[בפרטים (1) עד (3) בתוספת השנייה]]; מי שטיפת המכל הנותרים מהשטיפה המוקדמת ירוקנו למיתקן קליטה בנמל הפריקה או בנמל אחר בעל מיתקן קליטה מתאים, ובלבד שניתן אישור בכתב לכך שמיתקן קליטה באותו נמל זמין ומתאים למטרה האמורה.
: (ג) על הרקת חומרים עתירי צמיגות או מתמצקים מסוג Y, יחול האמור להלן:
:: (א) יוחל נוהל שטיפה מוקדמת;
:: (ב) תערובת המים או שארית הנוצרת במהלך השטיפה המוקדמת תרוקן למיתקן קליטה עד שהמכל יהיה ריק;
:: (ג) מים שהוכנסו למכל לאחר מכן ניתן לרוקן לים בהתאם לתקני ההרקה כאמור [[בפרט (1) לתוספת זו]].
@ (6) : '''הדרישות התפעוליות למילוי ולהרקת מי נטל יהיו אלה:'''
: (א) אחרי פריקה, ואם יש צורך, אחרי שטיפה מוקדמת, ניתן למלא מכל מטען במי נטל; הרקת מי הנטל האמורים תהיה כמפורט [[בפרט (1) לתוספת זו]].
: (ב) מי נטל שהוכנסו למכל מטען אשר נשטף עד שמי הנטל מכילים פחות מ-‎1 ppm של החומר הקודם שהובל, ניתן לרוקן לים בלא התחשבות בשיעור ההרקה במהירות האנייה ובמיקום פתח ההרקה, ובלבד שהאנייה נמצאת לא פחות מ-12 מיילים ימיים מהיבשה הקרובה ביותר, ועומק המים הוא לא פחות מ-25 מטרים; ואולם לגבי אניות שנבנו לפני 1 ביולי 1994 דרגת הניקיון הדרושה הושגה כאשר שטיפה מוקדמת בוצעה והמכל נשטף לאחר מכן במחזור שלם של מכונת הניקוי או בכמות מים שאיננה פחותה מזו המחושבת בנוהל שטיפה מוקדמת.
@ (7) : '''הרקה באזור האנטרקטי'''
: (א) האזור האנטארקטי פירושו אזור הים מדרום לקו הרוחב 60 מעלות דרום;
: (ב) באזור האנטרקטי כל הרקה לים של חומרים נוזליים מזיקים או תערובות המכילות חומרים כאמור - אסורה.

== תוספת רביעית ==
==== ((([[פרק ז', סימן ב']] [[ו-65(א)(2)]]))) ====
=== פנקס המטען ===
: (((הפנקס הושמט)))

<פרסום> י' באייר התשע"ו (18 במאי 2016)
<חתימה> ישראל כ"ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים