תקנות המדידות (איתור בארות)

תבנית:ח:פתיח-התחלה תבנית:ח:תיבה, תבנית:ח:תיבה, תבנית:ח:תיבה; תבנית:ח:תיבה. תבנית:ח:סוגר תבנית:ח:מפריד

תבנית:ח:מבוא בתוקף סמכותנו לפי תבנית:ח:חיצוני תבנית:ח:חיצוני, תבנית:ח:חיצוני תבנית:ח:חיצוני תבנית:ח:חיצוני, תבנית:ח:חיצוני תבנית:ח:חיצוני, אנו מתקינים תקנות אלה: תבנית:ח:סוגר תבנית:ח:מפריד

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת בתקנות אלה – תבנית:ח:ת ”איתור באר“ – מיקומה של באר על מפה או תשריט על ידי קשירתה לרשת הקואורדינטות הארצית ולרשת האיזון הארצית.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת איתור באר ייעשה בהתאם תבנית:ח:חיצוני, במידה שאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת המודד יקשור את המדידה לאיתור באר (להלן – המדידה) לנקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת החובה תבנית:ח:פנימי אינה חלה אם אין במרחק של קילומטר אחד מן הבאר נקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות, ואין במרחק של 1200 מטר מנקודה זו נקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות נוספת שעליה אפשר לצפות בתאודוליט.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת לא נקשרה המדידה לרשת הקואורדינטות הארצית בהתאם תבנית:ח:פנימי, תאותר הבאר לפי מפה בקנה המידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות, וימדדו שני אסימותים מגנטיים של שני קווי המצולע הסגור שבו נקשרת הבאר לעצמים קבועים בקרקע שאפשר לזהותם בקלות בשטח.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת לאיתור באר רשאים להשתמש בכל שיטת מדידה פלנימטרית ובלבד שההפרש בקואורדינטות של הבאר המתקבל על יסוד מדידה שניה, בשיטה בה בוצעה המדידה המקורית או בשיטה מדוייקת ממנה, לא יעלה על 2.0 מטרים סטיה לינארית.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת ביצוע מדידה אלטימטרית לאיתור באר כולל: תבנית:ח:תת במקרה של באר שטרם צויידה במיתקן שאיבה – תבנית:ח:תתת התקנת שני סימני קבע בקרבת הבאר בהתאם לתקן הישראלי ת״י 159; תבנית:ח:תתת איזון שני סימני הקבע; תבנית:ח:תתת איזון פי הצינור או איזון המכסה שעל פי הצינור, הכל לפי הענין; תבנית:ח:תתת איזון פני הקרקע בצד הבאר; תבנית:ח:תתת איזון מפלס המים בבאר בציון התאריך והשעה של מדידת המפלס; תבנית:ח:תת במקרה של באר מצויידת במיתקן שאיבה הנמצא בתוך בית שאיבה – תבנית:ח:תתת קביעת סימן קבע, זיז בקיר החיצוני, שייקבע 30–40 ס״מ מעל רצפת בית השאיבה; תבנית:ח:תתת איזון סימן הקבע; תבנית:ח:תתת איזון רצפת בית השאיבה; תבנית:ח:תתת איזון בסיס הבטון של המשאבה; תבנית:ח:תתת איזון מפלס המים בבאר בציון התאריך והשעה של מדידת המפלס; תבנית:ח:תתת איזון נקודת היחס ממנה מודדים את מפלס המים.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת מודד יקשור לרשת האיזון הארצית את גבהי סימני הקבע שנקבעו לפי תבנית:ח:פנימי.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת החובה תבנית:ח:פנימי אינה חלה אם במרחק של 2 קילומטרים מהבאר אין נקודת קבע ממשלתית.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת באין אפשרות של קשר אלטימטרי לנקודת קבע ממשלתית בעלת גובה, יקושר האיזון לנקודת קבע שנקבעה על ידי השירות ההידרולוגי שבנציבות המים או של חברת תכנון המים לישראל בע״מ (להלן – תה״ל); באין אפשרות כזאת, ייקבע גובה היסוד לאיזון לפי גובה השטח כמסומן במפה טופוגרפית בקנה המידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת לא נקשרה המדידה האלטימטרית לרשת האיזון הארצית בהתאם תבנית:ח:פנימי או לנקודת קבע של השירות ההידרולוגי או של תה״ל, תקושר המדידה לגובה טריגונומטרי של נקודת טריאנגולציה, אם נקודה כזאת מצויה במרחק שאינו עולה על שני קילומטרים מהבאר.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת ההפרש בין שתי מדידות איזון שבין סימני הקבע שנקבעו לפי תבנית:ח:פנימי תבנית:ח:פנימי ובין הבאר לא יעלה על 0.002 מטר.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת ההפרש בין שתי מדידות איזון של הקו שבו נקשר סימן הקבע שנקבע לפי תבנית:ח:פנימי, לנקודה ממשלתית בעלת גובה או לנקודת קבע של השירות ההידרולוגי או של תה״ל, לא יעלה על $10\sqrt{m}$ מ״מ. ”$m$“ פירושו – מספר הקילומטרים של הקו שבין סימן הקבע ובין הנקודה שאליה הוא נקשר.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת התשריט שיוגש למנהל בהתאם תבנית:ח:חיצוני, יכלול: תבנית:ח:תת מפת הסביבה של הבאר בקנה מידה 1:20,000 ובה סימון המקום המקורב של הבאר. אם אינה קיימת מפת הסביבה בקנה מידה 1:20,000, תוגש מפת הסביבה בקנה מידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות; תבנית:ח:תת מפת הסביבה הקרובה של הקידוח בקנה מידה 1:2,500 בציון גושים וחלקות; תבנית:ח:תת חתך הקידוח ללא קנה מידה יחד עם ציון סימני הקבע המאוזנים ורום מפלס המים בבאר; תבנית:ח:תת תרשים מצבי ללא קנה מידה לגבי – תבנית:ח:תתת כל הנקודות שאליהן נקשרה המדידה האלטימטרית; תבנית:ח:תתת הנקודה שאליה נקשרה המדידה האלטימטרית; תבנית:ח:תת המחוז, הנפה, הישוב, השכונה, הגוש והחלקה שבה נמצאת הבאר; תבנית:ח:תת כיוון הצפון; תבנית:ח:תת קואורדינטות של הבאר במטרים שלמים; תבנית:ח:תת גובה מפלס המים בבאר עד לדיוק של שני מילימטרים והתאריך בו נמדד גובה מפלס המים.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת על התשריט המוגש לפי תבנית:ח:פנימי יצהיר המודד בחתימת ידו בזו הלשון: תבנית:ח:תת הנני מצהיר בזה שביום . . . . . . . . . . . . . . . ביצעתי את המדידות הדרושות לאיתור הבאר בהתאם לתקנות המדידות (איתור בארות), תשי״ח–1958. תבנית:ח:תת תבנית:טורים שווים ממורכז

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:תת מפת סביבת הקידוח ותשריט הסביבה הקרובה של הבאר ישאו רשת קואורדינטות ארצית. תבנית:ח:תת אם המדידה לא נקשרה לרשת הקואורדינטות הארצית, ישאו מפת סביבת הקידוח ומפת הסביבה הקרובה רשת ארצית מקורבת שתיקבע באמצעות מפה בקנה מידה הגדול ביותר של סביבת הבאר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות, ויסומנו בתשריט שני האסימותים המגנטיים שנמדדו ויצויינו בהן המילים ”רשת ארצית מקורבת“.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת הבאר תסומן בתשריט בדייקנות המקובלת בהכנת מפות מדידה ותסומן על ידי שני עיגולים קונצנטריים בקוטר 3 ו־1¹⁄₂ מ״מ ולצדם המלה ”באר“.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת התשריט ישורטט על בד בקווים ברורים ובדייקנות כפי שמקובל בעריכת תכנית מדידה, וימציאו ממנו העתקי אור לנציבות המים, משרד החקלאות, הקריה, תל־אביב־יפו.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת פנקסי השדה, וכל מסמך מדידה הקשור, במדידה לאיתור באר יישמרו חמש שנים מתאריך גמר המדידה.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת הפרטים בקשר לנקודות הקבע של השירות ההידרולוגי של נציבות המים ושל תה״ל יימסרו למודד במשרד השירות ההידרולוגי בירושלים ובכל מקום אחר שיורה המנהל.

תבנית:ח:סעיף תבנית:ח:ת לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המדידות (איתור בארות), תשי״ח–1958“.

• קדיש לוז
  שר החקלאות
• מרדכי נמיר
  שר העבודה